בילדותי, בל"ג בעומר בנוסף למדורה שהיינו נאספים מסביבה לתוך הלילה עם השכנים, חברים ואוכלים תפוחי אדמה מפויחים. התקיימה תחרות 'חץ וקשת' אליה התכוננו והכנו את החץ וקשת שלנו, כל שנה מחדש. זה התחיל תמיד, בחיפוש ענף גדול, ארוך וגמיש, אותו היינו מגלפים ומשייפים. חיפוש מקלות שישמשו לחצים, דקים ועמידים. עם חוט/מיתר היינו קושרים את הענף הראשי מקצה לקצה ויוצרים את הקשת המיטבית.
כדי להוביל ולנצח בתחרות היה עלינו להגיע עם החץ גם רחוק וגם מדויק. גם בעוצמה וגם עדינות, גם לעמוד ביציבות עם שתי רגליים על הקרקרע וגם לדעת לשחרר את החץ בזמן.
'חץ וקשת' כמטאפורה והקבלה להשגת מטרות מה ואיך אנחנו פועלים כדי להשיג את המטרות הרצויות לנו? באיזה אסטרטגיות או טכניקות? קשיח וגמיש, מתוח ומשוחרר, גלוי וסמוי.
כמה אנחנו גמישים בחלקים הקשיחים, כמה אנחנו קשיחים בחלקים הגמישים.
כמה, מתי ואיך המיתרים שלנו ארוכים, או קצרים מתוחים או משוחררים, עוצמתיים, רגועים, מפוקסים, או בריכוז גבוה… מה גיליתם על החץ וקשת שאתם, על האסטרטגיה שלכם??